1ובמדרש רבה פ' ע' אמרו מלמד שהראה הקב"ה ליעקב בית המקדש בנוי וחרב ובנוי מה נורא המקום הזה זה בנוי המד"א נורא אלהים ממקדשך. אין זה הרי חרב כד"א על זה היה דוה לבנו כי אם בית אלהים בנוי ומשוכלל לעתיד לבא כמד"א כי חזק בריחי שעריך עכ"ל. וכדי להבין מאמר זה נקדים מ"ש שם בב"ר סוף פרשה ס"ה על פסוק ראה ריח בני מלמד שהראה לו הקב"ה בה"מ בנוי וחרב ובנוי ראה ריח בני הרי בנוי המד"א ריח ניחחי תשמרו כריח שדה הרי חרב כמד"א ציון שדה תחרש אשר ברכו ה' בנוי ומשוכלל לע"ל כענין שנאמר כי שם צוה ה' הברכה חיים עד העולם. ויש להרגיש דמאמר ריח דריש ברישא על הקרבנות כמד"א ריח ניחחי וא"כ בחרבנו איך כתיב ריח שדה והלא בחרבן אין כאן קרבנות. וכבר מהר"ש יפה הרגיש וכתב דרמז בעלמא הוא. ולדידי מפרשא במ"ש מגילה דף י'. מקריבין אעפ"י שאין בית דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע"ל וכתב הרמ"ע מרז"ל דבכל יום מקריב אליהו הנביא תמידין בבית המקדש, ובזה יתבאר אצלי כתו"ב הדר הוא בקהלת ה' ח' ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד, דידוע דארץ הוא רומז לא"י כמ"ש בתעניות י'. על פ' הנותן מטר על פני ארץ, הכונה ויתרון ארץ ישראל בכל היא, כלומר בכל זמן דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל, והראיה מלך לשדה נעבד, פירוש מלך הכבוד יתברך שמו לשדה אף בחרבן הבית שנקרא שדה נעבד בקרבנות, דמקריבין אף שאין בית ואליהו מקריב בכל יום. וז"ש ראה ריח בני קרבנות שמקריבין בבית בבנינו כריח שדה שקול ישקל ריחא מילתא לזמן חרבנו, וזהו כריח שדה דגם בחרבן מקריבין ואליהו מקריב ושקולים הם בחרבנו ובנינו דקדשה לשעתה וקדשה לעת"ל אשר ברכו ה' לעת"ל וקדושתו לעולם.
